מחנה בלז'ץ היה מוקף גדרות תיל. כדי להסתירו מבחוץ, שוזרו הגדרות בענפים ונשתלו עצים סביבן. הנסיעה לבלז’ץ ארכה שעות, ולפעמים ימים אחדים, בתנאים קשים - בצפיפות ובלי מים. בשטח המחנה נצטוו היהודים לרדת מהקרונות, ואחד המפקדים הודיע כי הגיעו למחנה מעבר, ממנו יישלחו למחנות עבודה, על כן, מטעמי היגיינה עליהם לעבור רחצה וחיטוי, ולמסור את הכסף וחפצי הערך שעימם. הגברים הופרדו מהנשים והילדים, והקורבנות נצטוו להתפשט ובצעקות, מכות ואיומים מצד הגרמנים והאוקראינים הורצו ל'מקלחות', שלא היו אלא תאי גזים.

לקריאה נוספת:
בלז'ץ
מעדותו של קורט גרשטיין, מהנדס בשירות הס"ס על מחנה ההשמדה בלז'ץ

באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא הפתרון הסופי
מחנות ואתרי רצח נאציים מרכזיים
תערוכה מקוונת: עד היהודי האחרון

פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.